נדנדה מהחוף המזרחי

הנדנדה המזרחית או החוף המזרחי של החוף המזרחי (או סתם סווינג), התפתחו מהלינדי הופ והוא אולי ריקוד העם האמריקאי המפורסם ביותר. הצורות המוכרות ביותר של Swing כוללות את צ'רלסטון, השחור התחתון ושאג. בתחילת שנות הארבעים, צורות אלה התאגדו במה שנקרא לינדי.

הלינדי רקד לראשונה כצעד קופסא שונה, עם תנועת דשדוש קלה. ניתן לדמות את תנועת הדשדוש של לינדי המקורית לקצב הסינגל של היום בסווינג. ככל שהתקדם הדשדוש, או הקצב היחיד, הוא התפתח לזמן הכפול והמשולש גם לינדי. היום שלושתם מהווים בסיס לריקודי סווינג טובים.

לפני כ -55 שנה רקדו את סווינג במדור הארלם בניו יורק בתקופה בה גדולי הלהקה כמו שיק ווב, דיוק אלינגטון ובני גודמן היו פופולריים ושם נטל הריקוד את רוב הצעדים והסטיילינג הפופולריים של היום.

במשך שנים רבות, הממסדים הטובים יותר קימטו את פניהם על צורות ריקוד הסווינג היותר פרועות מכיוון שהאקרובטיקה מעורבת בהגבלת מספר האנשים שיכולים לרקוד בו זמנית. עם זאת, אפשר לרקוד משובח באזור קטן יחסית. אין ספק שסווינג כאן כדי להישאר. בכל חלקי הארץ אפשר למצוא רקדנים המוסיפים פרשנויות משלהם ושינויים בסגנון. כל הריקודים, על מנת לשרוד, חייבים להיבנות מתנועה בסיסית איתנה, כך שניתן יהיה לפרש את הריקוד וחופש הביטוי המלא לתוך הריקוד. לסווינג יש את התכונות האלה. ריקודי הנדנדה קמו לתחייה בסוף שנות ה -1990 עד תחילת שנות ה -2000 על ידי להקות כמו תזמורת בריאן סצר והאב הגדול באדו וודו.

הנדנדה היא ריקוד נקודתי שאינו נע לאורך קו הריקוד. פרשנות קצבית חופשית אופיינית, תוך שימוש במקצבים בודדים, כפולים או משולשים. תנועת דשדוש נינוחה ושימוש בנדנוד פלג הגוף העליון משמשים גם להדגשת הנדנדה. התקשרו עוד היום לאולפני המחול של פרד אסטייר, ותיהנו מהצעת ההיכרות המיוחדת שלנו לסטודנטים חדשים. אתה תהיה בדרך לריקוד בטוח לאחר שיעור אחד בלבד!